על השיטה
Self Crowning היא תודעת יופי. נקודת המוצא שלה: יופי נובע מתוך חיבור.
בכל אדם קיימת רוח, נשמה. הנשמה קורנת ויפה. הנשמה והרוח מניעות ומובילות את הגוף (לא להיפך). היופי הנשמתי הוא שפע הנדיבות של הקיום. יופי זה הוא מחוז פנימי שקיים בכל אדם, ויכול להתפשט בגוף ולמלוך על הנראות שלו. הוא מוענק לנו כבר בשלב העוברות, וכשאנחנו מגיעים לבגרות, עומדות בפנינו שתי אפשרויות: להזרים אותו בנדיבות או לחסום אותו.
ישנן דרכים מתוחכמות לחסום יופי, וכולן קשורות במנגנונים פנימיים: החסרת אהבה עצמית, שימוש לרעה (Abuse), היאחזויות, ערך עצמי מותנה, רגשות וכאבים שתקועים בגוף. כל אלה הם מנגנונים של ניתוק, שאינם מאפשרים ליופי לזרום.
ב-Self Crowning אנחנו לומדים לזהות את המנגנונים שיוצרים את חסימת היופי שהוענק לנו, ואז רוכשים את הכלים למסע האמיץ אל היופי: בחירה, אחריות אישית, יושרה פנימית, ערך עצמי בלתי מותנה, וקבלה רדיקלית.
לכל אדם יש את בבואת הכיעור שהוא סיגל לעצמו לאורך השנים, ואת המנח הרגשי שלו מולה. השיטה מלמדת כיצד נוכל 'להחזיק מרחב' לעצמנו אל מול אותה בבואת כיעור, לא להיבהל ממנה, לתת לה מקום ולמוסס אותה.
ישנה נטייה לחשוב שיופי קשור לגיל: ככל שאני מתבגרת היופי אובד. למעשה, מטמורפוזה היא אפשרות פיזיולוגית הקיימת בגוף האדם, ותהליך זה של 'שדרוג' אינו מוגבל בגיל, ואפשרי בכל שלב של החיים. יופי הוא רטט בעל עומק אינסופי, והוא נפתח ומתגלה לאורך החיים בהתאם לשלב ולנקודה במסע בה אנו נמצאים. כדי לגלות אותו דרושה סקרנות והסכמה להשתנות. ב-Self Crowning אני פורטת את המאפיינים של רטט היופי, על מנת לעורר את ההבנה ואת הסכמת הלב לרטוט אותו בעצמנו, ולנקות את הבורות שדבקה בערך הזה. ראיתי על עצמי ועל תלמידות שלי שינויי צורה מרגשים שהם עדות להתפתחות שהן עשו.
השיטה מתייחסת לרצון המשותף של כל בני האדם: להיות יפים, כדחף עמוק להפוך לבני אדם טובים יותר עם יכולת נתינה וביטוי של אהבה ללא פחד. ההתפתחות למקום הזה תהפוך את האדם ליפה יותר. החניכות, הקורסים, הטקסים והליווי האישי מלמדים את האדם להכיר את ממלכת הגוף שלו. מתוך ההיכרות, החיבור והדיוק מתעוררת הרשות להרגיש עצמינו כמלכים ומלכות.
אנשים רבים מגיעים אל השיטה בעת משבר. בזמן משבר הדרך אל רטט היופי פתוחה וזמינה יותר מהרגיל בגלל השבר שנפער. לכן אני מכוונת לתהליך התבוננות ולישה פנימיים שמאפשרים ליופי לפרוץ כמעיין.
לאורך ההסטוריה נשים הטמיעו בגופן את הבושה, את מבוכת הגוף והמניות שלהן. למדו להשתמש ביופי ובגוף כדי להשיג דברים ולשרוד. יחד עם תרבות האנטי אייג'ינג, ההוויה הנשית לא מצליחה לבטא את עצמה בשחרור והשלמה ולהפגין את יופייה הנצחי, המהותי. לכן אני רואה שלצד התהליכים הפנימיים חשוב מאוד לעבור תהליך פיזי, לחתום פעולות טיפוח על הגוף שמעוררות את ההכרה וההסכמה להיות בתוך גוף אישה.
נשים שמטפחות את עצמן מתוך חיבור לנשיות ולמיניות שלהן מצטרפות לתנועת החיים והופכות להיות משאב אדיר של יופי שמשקה את החיים.
מתרגשת מהאפשרות לעבור איתך תהליך, בקורסים האינטרנטיים או במפגש פיזי.
באהבה, אוראל
